אחד הציטוטים הידועים של אלברט איינשטיין הוא: "אי שפיות היא לעשות אותו דבר שוב ושוב ולצפות לתוצאות שונות".
זה אכן נכון שלחזור על אותה פעולה לא יביא לתוצאה שונה, אבל הגאון הגדול טעה, כי לא מדובר באי שפיות,
אלא בתופעה אנושית שפויה ותקינה, ששורשיה במבנה המוח ובאבולוציה שלנו.
זו גם אחת התופעות הנפוצות בהורות: הורים שרוצים לחנך את ילדיהם פועלים בדרך קבועה, ומתקשים לשנות אותה גם כשהיא לא עובדת.
ההורים האלו שפויים לחלוטין, אנושיים מאד ועם זאת – לצערי – מתוסכלים וסובלים.
לתופעה קוראים "תבניות חשיבה".
למעשה, זהו נושא שבא לידי ביטוי כמעט בכל תחום בחיים, ולכן גם מעסיק אותי לא מעט, הן בתהליכי הדרכת הורים והן בסדנאות ההכשרה לעולם העבודה שאני מעבירה. אנחנו קוראים לתבניות חשיבה במושגים שונים: קיבעונות, דפוסי חשיבה, אמונות, עמדות ואפילו המושג הקלישאתי במקצת "חשיבה מחוץ לקופסה".
כדי להמחיש איך עובד המנגנון הזה, נתחיל מחידה:
השתמשו במילים הבאות ליצירת 3 משפטים, הגיוניים ונכונים תמיד:
חמוץ, לימון, מתוק, דבש, הוא, הוא, אינו, מזון, פרי.
*את הפתרון אפשר למצוא בסוף הפוסט.
אתם יכולים להציץ ולחזור, אבל… הוא לא מה שמעניין.
מה שבאמת מעניין הוא למה זו חידה כל כך קשה לפתרון, ומה גורם לנו לפעול שוב ושוב בתוך תבניות החשיבה, גם כשהן כבר לא משרתות אותנו או מסייעות לנו.
אכן, כולנו חושבים בתבניות.
יודעים למה?
פשוט כי ככה המוח שלנו בנוי.
למעשה, למוח האנושי יש שתי משימות-על, שקודמות לכל דבר אחר.
הראשונה: הישרדות, והשנייה (זה אולי יפתיע אתכם): חיסכון באנרגיה.
למוח שלנו יש כל כך הרבה משימות בו בזמן בכל רגע נתון, שאם לא יפעל באופן יעיל וחסכוני, הוא לא יצליח במשימת ההישרדות (שהיא כאמור הראשונה בחשיבותה).
אז איך חוסכים באנרגיה וזמן בפעילות המוח?
הדרך שסללה האבולוציה עבור המוח היא לזהות כל מה שחוזר על עצמו באופן כזה או אחר, ולתייק אותו, בצירוף תווית קצרה וברורה וסט תגובות מוכן – מה שקוראים לפעמים "תגובה אוטומטית", או "אינסטינקטים" או "כולם יודעים ש…", או פשוט תבניות חשיבה.
אגב, חלק מזה הוא גם שלוש תגובות ה-F הידועות – מלחמה, בריחה או קיפאון (Fight, Flight, Freez), שהם מנגנוני הגנה תבניתיים שמיועדים להישרדות.
פעולת התיוק הזאת מתרחשת במוח כבר ברגעי החיים הראשונים שלנו, ומסייעת לנו בינקותנו ללמוד ולהבין את העולם (כולל מיומנויות מוטוריות, שפה ועוד), להתחבר חברתית וגם כמובן לשרוד.
אז מה הבעיה?
הבעיה היחידה היא שמכיוון שהתבניות האלו נוצרו ברובן בגיל צעיר ורך, כאשר היכולות, המשאבים, הידע, הניסיון והאמצעים שלנו היו דלים למדי, חלק מהן כבר למעשה לא משרת אותנו, וחלק אפילו מעכב, מפריע ומזיק.
זוכרים את החידה בתחילת הפוסט?
בטח כבר ניסיתם לפתור אותה, ואולי אפילו גללתם למטה, לסוף הפוסט, כדי לראות את הפתרון.
אולי שאלתם את עצמכם, למה כל כך קשה להגיע לפתרון כל כך פשוט.
התשובה טמונה בתבניות החשיבה שלנו. לימון מתחבר לחמוץ ודבש למתוק, ושם אנחנו נתקעים, ומתקשים לחפש פתרונות שלא כוללים את החיבורים האלו, שנעוצים כל כך עמוק בספריית התבניות שלנו.
וכך אנחנו מגיעים לאותם מצבים שבהם אנחנו בטוחים שפעלנו באופן הנכון לפתרון הבעיות והקשיים, אך מגלים שוב ושוב שזה לא באמת עובד.
מה עושים?
יש כמובן מה לעשות, אבל אם אתם מחפשים פתרון קסם מהיר וקל – אין כזה.
כדי להיפטר מתבניות שאינן מיטיבות איתנו, נדרשות קודם כל מוטיבציה ומודעות עצמית גבוהה.
מוטיבציה – כי זה באמת תהליך לא פשוט, ומודעות – כי בלעדיה לא ניתן כלל לזהות ואז לפעול לשינוי אותן תבניות, שלרוב מפעילות אותנו באופן לא מודע.
ראשית נזהה את הדרך שבה אנחנו פועלים, את הנחות היסוד שמאחורי הפעולות שלנו, או בקיצור – את התבניות שקיימות אצלנו במוח.
זה יכול להיות "ככה ההורים שלי פעלו ויצאנו בסדר" או "חייבים להעניש ילדים כדי שילמדו" או דברים שאנחנו עושים (או נמנעים מעשייתם) כדי ש"לא ייצאו מפונקים" או "חלשים" או כל מטרה אחרת.
המודעות לאופן שבו אנחנו פועלים ולאמונות ולדרכי חשיבה שגורמות לנו לפעול כך היא השלב הראשוני וההכרחי. היא מאפשרת לנו להתבונן בהן ולשאול שאלות מהותיות כמו "האם הדרך הזאת מקדמת אותי?" או "אילו עוד דרכי התמודדות יכולות להיות?".
בשלב הבא נגדיר את המטרות שלנו, ולאחר מכן ננסה לצאת מהקופסה של התבניות שלנו ולחפש דרכים שונות, מתגמלות ומוצלחות יותר להשגת אותן מטרות, ממש כמו בדוגמה שאביא כאן מהקליניקה, ולמעשה – גם בחידה שפגשתם בהתחלה.
הנה דוגמה מהקליניקה:
זוג הורים הגיע אלי נואש ממש: המתבגר "לא שם" עליהם בכלל ועם השנים זה רק מחריף. בהתחלה ניסו לאיים בעונשים, אבל זה לא עבד כי הוא פשוט התעלם. כשראו שזה לא עובד, החליטו לשחרר ולא לדרוש ממנו שום דבר. לא בלימודים, לא בבית, לא בשעות חזרה מבילויים.
אבל גם זה לא עזר והמרחק ביניהם גדל עד למצב שהם כלל לא יודעים מה מתרחש בחייו. לא מכירים את החברים שלו, לא יודעים במה הוא עוסק כשהוא מחוץ לבית, או אפילו מעבר לדלת הנעולה של חדרו.
הם שוקלים לפרק את המנעול מהדלת כדי שלא יוכל להסתגר שם, ולהם תהיה גישה אליו ולחדרו.
לאחר בירור מעמיק התברר שבמשך שנים הוא סבל חברתית במסגרות שבהן היה, אבל הם לא ידעו איך לעזור לו ומתוך חוסר אונים לא סייעו לו – לא בשיח ולא בפנייה לצוותים החינוכיים. לאט לאט הפסיק לספר להם על ההתמודדויות שלו בבית הספר והתחיל לנהוג כלפיהם בגסות (וכמה פעמים אף באלימות פיזית). נראה היה להם שאת מה ש"חטף" בבית הספר הוא הפנה אליהם.
מניסיוני אני יודעת שלא משנה כמה קשה מערכת היחסים בתוך המשפחה, הורים תמיד היו ויהיו הדמויות הכי משמעותיות עבור ילדיהם – גם אם על פי התנהגותם של אלה זה נראה הפוך לחלוטין.
הצעתי להם "לחשב מסלול מחדש" בהתנהלות איתו:
לא לוותר על הדברים (המעטים) שממש משמעותיים עבורם (למשל הימנעות מאלימות מכל סוג, סגנון דיבור, ארוחה משותפת בערב שבת), אך במקביל להחליף את חוסר האונים וההתעלמות ביחס חם ואוהב, ולהמשיך בכך גם כשהתגובות שלו קשות להם.
זה לקח זמן, אבל לאט לאט הבן התרכך, נתן בהם אמון רב יותר ושינה ממנהגיו. נראה היה שהתנהגותם נתנה מענה נכון לצרכים שלו והחזירה את האמון שלו בהם.
התהליך היה לא פשוט ורווי תסכולים וייאוש, אבל התמיכה שלי והשיקופים סייעו להם ליצור דפוסים חדשים שהיטיבו גם איתם, גם עם הבן וגם עם שאר הילדים הצעירים יותר, שקיבלו דוגמה אחרת למערכות יחסים מיטיבות.
~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~~
והנה פתרון החידה:
לימון הוא פרי
דבש הוא מזון
חמוץ אינו מתוק
פשוט?
כנראה שלא.
מתברר שהמוח שלנו לא אוהב לוותר על התבניות שהוא יצר, גם אם הן כבר לא משרתות אותנו או אפילו מפריעות. הוא נאחז בהן ונאבק בכל ניסיון לשנות אותן.
זה אינו חוסר שפיות, פרופ' איינשטיין, אלא מנגנון הישרדותי קדום, שאמנם כרגע כבר לא משרת אותנו, אך מכיוון שהוא מתקיים ברובו בתת-מודע שלנו, אנו מתקשים לזהות אותו ולבצע את השינוי הנדרש.
אז נכון, זאת עבודה מאתגרת מאוד, אבל היא יכולה להביא לאיכות חיים טובה בהרבה, להשגת מטרות רצויות והכי חשוב – ליחסים טובים הרבה יותר בין הורים לילדיהם.
בשל המורכבות הרבה, רוב האנשים יתקשו לעשות תהליך כזה ללא עזרה מקצועית.
בדיוק בשביל זה אני כאן, עם מראה, זכוכית מגדלת ורודה (כל המטופלים שלי מכירים את הכלי המופלא הזה ומשתמשים בו) והמון אמפתיה, הכלה, ידע, ניסיון ורצון טוב, לסייע לכם להשיג את המטרות החשובות ביותר בחיים, ולשפר את מערכות היחסים עם כל מי שיקר לכם ואת מיומנויות התקשורת שלכם.
לחצו על "צור קשר" ושלחו לי הודעה. אשמח לעזור.