שוב חופש – איך עוברים את זה?
שוב חופש! איך עוברים את זה?

נו, כאילו שהם לא היו בבית כל תקופת הקורונה, ובחופש הגדול הקודם ובשאר החופשים שהיו…

מצד אחד – אנחנו כבר מיומנים ומתורגלים. מצד שני – איך אנחנו עוברים עוד חודשיים עם הילדים בבית?! נכון, השנה וחצי האחרונות היו קשות לכולנו, אבל לילדים שלנו הן היו קשות ומטלטלות באופן מיוחד. הם זקוקים מאד לחופש הזה.

נסו להתייחס לתקופה הקרובה כמו לניהול פרויקט. אז שבו רגע, תנשמו. זה אכן פרויקט מאתגר, אבל הוא אפשרי.

נחלק אותו לארבעה שלבים (ובסוף יש גם בונוס):

  1. תכנון
  2. תאום ציפיות
  3. בקרה והתאמות
  4. ניהול משאבים

אם זה נשמע כרגע קצת לא ברור – אל דאגה, מיד אסביר הכל ותראו שזה הרבה יותר פשוט ממה שזה נראה.

 

  1. נתחיל בתכנון:

מה חשוב לכם שיקרה (או לא יקרה) בתקופת החופש?

למשל – עוגנים בסדר היום (שעות קימה, ארוחות, זמני שינה וכד'), בילויים משפחתיים, פעילויות, חברים, מילוי תפקידים בבית, כללים, שעות חזרה הביתה מבילויים, מתי ואיך יוצרים קשר, תזונה בריאה ועוד. כתבו לעצמכם את הדברים שחשוב לכם לקיים ולשמר.

בזמן שאתם כותבים אותם, אל תשכחו: בחופש הילדים מצפים – ובצדק – לקצת "שחרור חבל" מבחינת שעות שינה, שעות חזרה הביתה וכד'. נסו לשחרר היכן שאפשר. תנו להם (וגם לכם!) לנשום. הכוונה היא לאפשר להם ליהנות מהחופש כמה יותר, מבלי לוותר על מסגרת יציבה ובטוחה. ככל שהמסגרת ברורה יותר כך ניתן לאפשר יותר חופש בתוכה.

 

2. תאום ציפיות:

עכשיו שאתם יותר סגורים על מה שחשוב לכם, זה הזמן לשאול את הילדים שלכם מה הציפיות שלהם מהחופש הן מבחינת בילויים ופנאי והן מבחינת הכללים והגבולות. הקשיבו להם בלי שיפוטיות וביקורת, שאלו שאלות כדי לוודא שהבנתם היטב (וסייעו גם להם להבין את המשמעות של מה שהם מציעים).

ולבסוף, שתפו אותם במה שחשוב לכם ובדקו יחד איפה אפשר להתגמש או לוותר (גם הילדים וגם אתם) ואיפה בשום אופן אי אפשר. נסו להגיע לסיכומים ולתוכנית מפורטת ככל האפשר, שכוללת גם כללי עשה ואל תעשה וגם תוכניות בילוי, הנאה וכיף.

כשאתם משתפים אותם בתהליך, הם ירגישו שמחשיבים את דעתם ורצונותיהם ויהיו שותפים הרבה יותר טובים בביצוע של מה שתסכמו. התוכנית הטובה ביותר תהיה זו שתכלול מסגרת ברורה ומובנת, ותשאיר מספיק מרחב לשבירת שגרה, לבטלה ולכיף.

ואם כבר אמרנו בטלה – אני פונה ללב שלכם: תנו להם להתבטל –  לפעמים זה גם צורך אמיתי!

זה מותר, זה כיף וזה מפתח יצירתיות (בתנאי שאתם לא קופצים עם הצעות ופתרונות בכל פעם שברחבי הבית נשמע המשפט "אמא משעמם לי").

 

3. בקרה והתאמה:

אם במקרה עוד לא הבנו את זה לפני כן, השנה וחצי האחרונות לימדו אותנו שכל תוכנית היא בסיס להפתעות ושינויים. ככל שהימים יעברו, צרכים ורצונות ישתנו, אירועים יתרחשו ויהיו מצבים שידרשו מכם בחינה מחודשת של הכללים שקבעתם.

היו פתוחים וגמישים להתאים את עצמכם למציאות ולצרכים המשתנים.

 

4. שמירה על משאבים:

אל תנסו לנהל כל דקה וכל פרט ביום יום שלהם. זה יגרום ללחץ, עומס וחיכוכים ויתיש אתכם ואותם. מכירים את המשפט "בחרו את המלחמות שלכם"? אז כזה, רק בלי מלחמות, כי קודם כל מדובר בילדים שלכם ואתם לא במלחמה איתם, ושנית במלחמות מהסוג הזה יש תמיד רק מפסידים.

אם יש לכם אפשרות להיעזר בבני משפחה וחברים להתארגנות בחופש, או להתארגן לפעילות משותפת – אל תהססו לעשות את זה. זה יקל עליכם ויחסוך לכם משאבים יקרים של זמן, אנרגיה וכסף.

אפשרו להם לתרגל עצמאות ואחריות בתוך המסגרת שקבעתם יחד. זה גם מוריד חלק מהעול מכם ובעיקר מאפשר להם לרכוש את הכלים החשובים האלה. הרפו איפה שרק ניתן ואפשרו להם לחוות תוצאות טבעיות כשהם עושים משהו שלא מקדם אותם, או נמנעים מלעשות משהו מועיל וחשוב.

 

ועכשיו לבונוס בנושא המסכים:

אם אתם מודאגים בגלל שהם המון שעות במחשב – במקום לריב איתם על זה, נסו את שתי הדרכים הבאות:

  • מצאו זמן לראות, להכיר ולהבין טוב יותר מה הם עושים שם מול המסך – שבו לידם (אם הם יסכימו כמובן) והכירו את המשחקים שלהם: על מה זה, איך משחקים, מה הם אוהבים במשחק, מה מעניין אותם, עם מי הם משחקים ונסו גם להבין מה זה תורם להם (וזה תורם, אחרת לא היו שם) ואילו מיומנויות הם רוכשים.

כך תרוויחו גם היכרות טובה יותר עם הילדים המהממים שלכם, וגם זמן איכות וקרבה משמעותיים ומקדמים.

  • "מסכים" הפכו לשם קוד למקור כל הרוע, אבל זה ממש לא נכון. במחשבים שלהם יש מאגרים עצומים של ידע, עולמות חדשים, למידה, יצירה, חיבור והנאה. השאלה צריכה להיות לא רק *כמה זמן* הם מבלים מול המחשב/טלפון נייד, אלא מה הם עושים בזמן הזה, למה הם נחשפים ומה הכלים שברשותם כשהם פוגשים את כל השפע הזה.

נכון, יש שם גם סכנות ואלימות בשפע, אבל את זה יש גם מחוץ למסכים.

אי אפשר למנוע מהם להיות במסכים, וגם לא צריך. במקום במניעה, השקיעו בהענקת כלים להתמודדות עם הסכנות השונות (איך? באמצעות שיחה פתוחה עליהן, בכנות ובשיתוף החששות שלכם, עם הקשבה עמוקה חשיבה משותפת והחלטות משותפות, ולא בנאומים חוצבי להבות ובהנחתות), אבל נסו לזהות ולחזק גם את היתרונות, את הלמידה ואת רכישת המיומנויות שהפעילות במחשב מאפשרת. כך תעזרו גם להם ללמוד על מורכבות ועל אפשרויות הבחירה בחיים.

 

אז לסיכום – היערכו היטב לתקופה הקרובה, זו השקעה מסוימת שתחזיר את עצמה בהרבה יותר שקט נפשי לכולכם. השאירו מקום גם לחוסר מעש ולניהול עצמי של הילדים. שתפו אותם בתכנון הזמן האישי והמשפחתי, וכך תאפשרו להם להרגיש משמעותיים ובעלי יכולת בחירה והשפעה, ולהיות שותפים שלכם. זה יקל עליכם ויתרום להם.

וזו גם דרך נהדרת לפיתוח עצמאות, בגרות, יכולת קבלת החלטות ופיתוח ערך עצמי. שווה, לא?

 

*ואם יש לכם שאלות, מוזמנים להעלות אותן בתגובות ואשמח לעזור.

 

 

*קרדיט לתמונה: photo created by jcomp – www.freepik.com

דילוג לתוכן