איך מגדלים ילדים עם ביטחון עצמי
איך מגדלים ילדים עם ביטחון עצמי

השאלה הזאת העסיקה אותי מאד כבר כשראיתי לראשונה את שני הפסים בבדיקת ההיריון הביתית.

בילדותי הייתי ילדה לא מקובלת וזה השפיע עמוקות על הדימוי העצמי שלי. הרגשתי פגומה ולא ראויה ועם התחושות והאמונות האלה נאבקתי (עדיין לפעמים) במשך שנים ארוכות.

כשנשאתי את בני בבטני הייתי עסוקה בשאלות כמו:

איך אוכל להטמיע בו את המסר שהביטחון העצמי שלו לא תלוי במה שאחרים חושבים עליו?

איך אוכל להקנות לו איתנות פנימית שתאפשר לו לאהוב את עצמו ולהאמין בעצמו?

מה צריך ילד כדי לגדל דימוי עצמי טוב וחזק?

 

העיסוק בנושא הזה בער בי, הייתי נחושה לאפשר לילד שלי ילדות אחרת משלי, ועמוד שדרה חזק ויציב שיאפשר לו התנהלות בריאה ובוטחת בחייו.

בשלב מסוים הבנתי שלפני מציאת הדרך והמסרים החינוכיים שאעביר לבני, עלי לעשות שינוי בחשיבה שלי. אם בעבר נתתי כוח כה רב לאחרים בקביעת הערך שלי, אני צריכה להחזיר את הכוח הזה לעצמי.

האימהות שלי עזרה לי להפנים שערך עצמי מגיע מבפנים ולא מבחוץ וכשהתבוננתי בילד המושלם שלי (ואני עד היום חושבת שהוא מושלם, לפחות בשבילי), היה לי ברור לגמרי שאין בכל העולם כולו אף אחד שיוכל לשנות את ערכו בעיני, ושלא אסכים לאף אחד לפגוע באופן שבו הוא רואה ומעריך את עצמו.

ואז בהדרגה התחלתי לזהות ולהעריך גם את התכונות והיכולות הייחודיות שלי, כמו רגישות לאחר, אמפתיה, הבנה בנפש האדם, יכולת הקשבה, אכפתיות, כנות ועוד. למעשה, שם ניטע הגרעין ששנים מאוחר יותר הביא אותי להיות מדריכת הורים.

 

אני זוכרת שיום אחד בני חזר בוכה מהגן וסיפר לי שילד אחר אמר שהוא "קקה".

במקום לומר לו שזה לא נכון או לעודד אותו, שאלתי אותו: וזה נכון? אתה באמת קקה? הוא הסתכל בי בעיניים מלאות דמעות ואמר "לא, אני לא".

שאלתי: ואם הוא יאמר שאתה טרקטור, זה אומר שאתה באמת טרקטור?

החיוך התחיל לעלות על פניו הרטובות והוא אמר "לא".

ואז שאלתי: ואם אתה תגיד לו שהוא כדור או קוביה, אז הוא יהיה כדור או קוביה?

אני זוכרת שמשהו בפנים שלו השתנה. הוא הבין.

 

בפוסט קודם כאן בבלוג, דיברתי על המסרים שאנחנו מעבירים לילדים שלנו, הן באופן מכוון והן באופן לא מודע, ואיך הם קשורים ישירות לאמונות שלנו ומשפיעים מאד על הדרך שבה ילדינו רואים את עצמם.

רוצים לעשות ניסוי שיוכל לעזור גם לכם לחזק את הדימוי העצמי של הילדים שלכם?

בדקו עם עצמכם: מה הם הדברים שמערערים את הביטחון העצמי שלכם? מה גורם לכם להרגיש פחות בעלי ערך לפעמים? רוב הסיכויים שאם תתבוננו מספיק עמוק תגלו שזה קשור למשהו שמישהו משמעותי (לטוב ולרע) בחייכם נהג לשדר לכם, וזה לא משנה אם עשו זאת במכוון או לא, במילים, או במסרים שעברו בדרכים אחרות.

 

המוח שלנו אוהב מאד תבניות ודפוסים, והרבה פעמים הוא נוטה לחזור עליהם גם אם הם גורמים נזק לנו לאחרים. וכך הרבה פעמים מבלי להתכוון לכך, אנחנו חוזרים עם הילדים שלנו על אותם המעשים והאמירות שפגעו בנו כילדים.

אם תצליחו לזהות את דפוס המחשבה, או האמירות שהזיקו לכם, תוכלו לפתח מודעות אליהן ולפעול כדי לנסות להימנע מלהעביר אותם אל ילדים שלכם. זהו חקר שאני עושה לא מעט עם הורים בתהליכים שאני מקיימת איתם.

 

הרבה הורים חושבים שכדי להשפיע על הילדים שלהם הם צריכים ללמד אותם, או לומר להם, או להפעיל אותם, או לשלוח אותם לטיפול כלשהו. כבודם של כל אלה במקומם מונח, אבל האמת היא שההשפעה הגדולה ביותר שלנו עליהם היא בדרך שבה אנחנו מתנהגים וחושבים. קוראים לזה גם "דוגמה אישית". באנגלית אומרים Actions speak louder than words – מעשים משפיעים הרבה יותר ממילים.

וזו גם הסיבה שבגללה אני מדריכה הורים ולא מטפלת בילדים. אני מאמינה מאד ביכולות של ההורים לעזור ולהשפיע על הילדים שלהם. כל מה שצריך הם מודעות, ידע וכלים, בעזרתם אפשר לעשות שינויים אדירים בחיי הילדים והמשפחה כולה.

 

רוצים ילדים בעלי דימוי עצמי חזק וטוב?

התחילו בתשומת לב למסרים שהם מקבלים מכם, ובעיקר למאזן בין החיזוקים לביקורת. הרי כשהם מסתכלים בכם, הם כאילו מתבוננים במראה.

אז איזו השתקפות שלהם הם רואים בעיניכם? עד כמה הם מרגישים שאתם מעריכים אותם, סומכים עליהם, מתעניינים בדעתם?

זו הזדמנות נהדרת להתבונן במבט מחודש על התקשורת שלכם עם הילדים. לפעמים מספיקים כוונונים קטנים מאד כדי לעשות שינוי משמעותי במסרים ובהשפעתם.

 

מעניין אותי לשמוע מהם הדברים ששמתם לב שמשפיעים על הדימוי העצמי של הילדים שלכם, ומה אתם עושים כדי לחזק אותם.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

דילוג לתוכן